כרמי מרכז קוסמטי רפואי

קוסמטיקה מתקדמת

אנא מלאי פרטים בטופס ונחזור אליך בהקדם

arrow-left2, arrow-left, left, previous
פצעים בישבן
אין כמו הטיפולים
אצל כרמי
arrow-down2, arrow-down, download, bottom
חיטוב הגוף והעלמת צלוליט
סוף לאקנה

זו לא ההקדמה לסרט, אלה החיים שלנו

מסקנת הסיפור: זיהוי מתנות קטנות מהחיים.

ניסים קוראים כשיודעים לזהות אותם.

על גשר סואן ברחובות ב-20:30 אני בספורט של הליכה לילית מהירה.


והינה פונה אלי זקנה לבושת שחורים, צנומה, קטנת קומה כבת 70 בערך ושואלת אותי איך מגיעים לבית אבות נווה עמית. אני עונה לה תוך כדי ההליכה המהירה שלי שעוד 400 מטר היא צריכה לפנות ימינה ואני ממשיכה בהליכה המהירה שלי, אבל לא נוח לי עם עצמי כי אני יודעת שאחר כך היא צריכה לחצות כביש סואן ובהמשך לבית אבות חשוך ויש הליכה של עוד כ-600 מטר. אז גמלתי עם עצמי מחשבה שאחזור אליה כל 50 מטרים וכך אעקוב אחריה וגם אחצה איתה את הכביש הסואן.

כשחזרתי אליה שאלתי אותה תוך כדי הליכה משותפת למי היא הולכת בשעה מאוחרת בבית אבות? והיא ענתה לי, שחברה שלה שלימדה איתה פעם, דיירת שם.

ומאיפה את באה ברגל? המשכתי לשאול והיא ענתה לי מרחוב עזרא שזה כ-8 קילומטר בערך והמשיכה לספר שתמיד היא מגיעה בתחבורה ציבורית וזו הפעם הראשונה היום במוצאי שבת, היא מגיעה ברגל.

תוך כדי ההליכה שלה אני רואה שהיא קוראת תהילים אני שמה לב שדווקא ההליכה שלה נמרצת ומדביקה את הקצב המהיר שלי (לא הייתי צריכה להשאיר אותה מאחור וכל רגע לחזור ) והיא ממשיכה בשיחה ומספרת לי  שהיא פגשה אותי כי היא זימנה עזרה להגעה קלה מפרק תהילים.

וכמו מלאך באתי לה. הודתי לה על הברכה.

היא היתה כל כך מוארת בשבילי הייתה לי תחושה ורצון לקחת אותה עד פתח הבית אבות. כשחצינו את הכביש הסואן החזקתי בזרועה, הרגשתי צורך לגעת בה.

אנחנו ממשיכות ללכת בנימרצות והיא ממשיכה לקרוא תהילים תוך כדי ההליכה ולמיטב זיכרוני לא היו לה משקפי ראיה.

תוך כדי התבוננות בספר שבידיה היא אומרת תמיד כשמעצבנים אותך או כשיש לך כעס או אי הבנה תיקראי את פרק ק׳ בספר תהילים תלמדי אותו בעל-פה היא מורה לי בקול נעים ותיראי איזה ניסים יקראו לך היא מבטיחה וממשיכה בדוגמא אישית, כשבעלי מעצבן אותי או מתעצבן כשאני שוכחת לסגור תריסים או דלת מפאת הגיל, אני משננת פרק ק׳ מספר תהילים ובא שלום וקוראים לי ניסים.

היא ממשיכה ומספרת  בהתלהבות אפילו הנכד שלי, אומר לי סבתא, תודה לך קוראים לי ניסים מאז שלימדת אותי שבשעת כעס ואי הבנות עם חברים להגיד בלב את פרק ק׳ מתהילים והכל בא על מקומו בשלום.

ואז היא ממשיכה ואומרת לי כדאי לך לאמץ את ההתנהלות הזו תיראי קוראים ניסים ופעמיים היא חוזרת ומשכנעת אותי בסיפורה על הנכד ועל הדוגמא האישית שלה מחייה והציעה לי בחיבה, כשאת קוראת את הפרק בתהילים תהיי עם כתפיים מכוסות.

הגענו לפתח הבית אבות והיא מודה לי שהבאתי אותה עד שער הכניסה.

רק שאני מרגישה שאני צריכה להודות לה.

אני מסתכלת עליה ואומרת לה שהיא ניקראתה בדרכי כמו מתנה נישקתי אותה לפרידה ואמרתי לה את כמו מלאך תודה רבה לך על ההארה שנתת לי .

ועכשיו כשאני כותבת שורות אלו כל הסיפור הזה אופף אותי במיסתוריות ויש לו הארה של אישה עם שליחות שניקרתה בדרכי, ואני אומרת לעצמי שמתנות מזדמנות בחיינו ורק צריך לזהות אותן. אני הולכת לאמץ את הגישה ולשנן בעל-פה את פרק ק׳ בתהילים.